ברוב המקרים פרידה אינה מתחילה בניתוק פיזי אלא מתחילה לצמוח בכל אותם מקומות היוצרים ריחוק רגשי בין בני זוג. הפרידה הפיזית מתרחשת כשאחד מבני הזוג כבר לא יכול להתמודד עם הריחוק הרגשי והוא מוצף ברגשות של כאב, תסכול או זעם.
11 סימני הפרידה שופכים אור על הדינמיקות שחבויות לעיתים קרובות מתחת לאינטראקציות היומיומיות. אם לא יטופלו ואם לא נעקוב אחריהן בזהירות, הן עלולות ליצור רגשות של ריחוק במערכת היחסים שלנו. לפעמים ישנו סימן אחד או סיבה אחת שמשפיעים עמוקות על הזוגיות, שעה שבמקרים אחרים מופיעים כמה סימנים בו זמנית ויוצרים דינמיקה של הידרדרות מתמדת המובילה לפרידה.
במקרים רבים אולי נפגענו בעבר וכיום אנו מבקשים ריפוי. הפצעים מופיעים בבהירות דרך הבעיות שעמן אנו מתמודדים בזוגיות שלנו. לכן, כל מערכת יחסים יכולה להיות מקור גדול ללמידה עבור שני הצדדים, במידה ושניהם פתוחים לתקשורת איכותית, לאותנטיות ולביטוי של הצרכים שלהם.
הבנה עמוקה של הדפוסים והסיבות המובילים אותנו לפירוד, עשויה לסייע לנו להישאר יחד ולהחלים יחד או להיפרד ולצמוח באופן מודע במערכת היחסים הבאה.
מלכודת האידיאליזציה
כשאנו עושים אידיאליזציה של "איך בני הזוג שלנו צריכים להיות, אנחנו לא באמת רואים את האדם שמולנו. אנחנו סוגדים להם ומציבים אותם במקום נעלה, שם הם מאבדים את החופש לחשוף את אנושיותם ולהתפתח כבני אדם בדרך של ניסוי וטעייה. מעבר לכך, לעיתים קרובות הדבר מציב את בן הזוג שעושה את האידיאליזציה במקום נחות או במעמד של מעריץ, וזו דינמיקה המהווה סכנה לשותפות בריאה ושוויונית.
בכל דרך שבה נשתמש באידיאליזציה במערכות היחסים שלנו, אנחנו בעצם משתמשים בסטנדרטים האידיאליים שלנו כדי להרגיש בטוחים יותר בזוגיות משום שאנו מציבים סטנדרטים גבוהים של מוסריות וציפיות. הציפיות האלו, שלא ניתן לממשן, אינן מאפשרות לנו לבטא את האור והחושך שבתוכנו. אם אנחנו מרגישים שאיננו יכולים להראות את כוחנו ואת חולשותינו, את התכונות הטובות והרעות שלנו, יקשה עלינו להיות אנושיים בדרך כנה ואותנטית כלפי בן הזוג שלנו וכלפי עצמנו.
סימנים לתחרות
כל אדם נכנס למערכת יחסים עם הערכים, האמונות והאישיות שלו. מתוך אלה אנו נוטים באופן טבעי לתמוך בפעולות מסוימות. אנו מרגישים שאנו צודקים ושיש לנו הצדקה לדרוש התנהגויות או פעולות מסוימות וחשים עליונים מבחינה מוסרית כלפי בני זוגנו בנושאים שונים. התחרות יכולה להתרחב ולכלול חלוקה בין נשים לגברים שממנה נובעים מאבקי כוח. כשבני הזוג הולכים לאיבוד בתחרות זה עם זה, הם מפסיקים את התקשורת ביניהם ונתקעים בהשקפות האינדיבידואליות שלהם ומתוך כך רואים את עצמם כמתנגדים של בני זוגם במקום כמי שעובדים יחד אתם. בשל חוסר בתקשורת ובעבודה משותפת אובד הכלי שמזין את הפתיחות בקשר.
ההשלכות של בגידה
בגידה נוצרת לעיתים קרובות מציפיות יתר של אחד מבני הזוג או של שניהם לגבי בן הזוג השני. לא מדברים על כך בפתיחות ולא מעבדים זאת במערכת היחסים, אבל כשהציפיות נותרות ללא מענה, נכנסת הבגידה חיץ ברווח שבין בני הזוג. כשקיימות ציפיות רבות, כפי שקורה לעיתים קרובות, הן מצביעות על צורך גבוה יותר לקבל הגנה מבן הזוג. ככל שנכפות עלינו יותר ציפיות, בין אם במפורש או שלא במפורש, כך בני הזוג רוצים להרגיש מוגנים יותר. במשך הזמן עלולות הציפיות האלה להפוך לעול על מערכת היחסים משום שהן מגבילות את הצורך הטבעי שלנו בביטוי. מה שאנחנו מכנים בצדקנות ובקלות בשם בגידה, הוא למעשה ניסיון להגן על עצמנו ולשלוט בבני הזוג שלנו על ידי ביטוי של צרכים אישיים רבים בצורת "ציפיות". כשבני הזוג שלנו לא עומדים בציפיות המתישות שלנו, אנו מרגישים חסרי ביטחון ולא מוגנים, מה שממלא אותנו בתחושה של בגידה.
קנאה בין בני זוג
קנאה היא בעצם כמו השוואה, והשוואה עולה בעיקר כשהערך העצמי שלנו נמצא תחת מתקפה, מבפנים או מבחוץ. רמה מסוימת של תחושת חוסר ערך, מודעת או לא מודעת, קיימת כמעט בכולנו. תפקיד האישיות שלנו היא לנסות ליצור באופן פעיל חיים שבהם אנו מרגישים "שווים". כשאנו מרגישים קנאה בתוך מערכות היחסים שלנו, עלינו לחזור לתחושת העצמי שלנו כדי לראות מדוע אנחנו חשים קנאה כלפי בן הזוג. ברגע שנבין זאת, עלינו לשאוף לממש את הפוטנציאל שלנו במקום להפעיל לחץ על בני הזוג שלנו להגביל את עצמם ולהעמיס עליהם רגשות אשם כשהם מצליחים.
היעדר אינטימיות
לגברים ולנשים כאחד יש דחף לחיות ולחוות טווח שלם של אינטימיות. כשבעיות וקונפליקטים עולים בין בני זוג, אחד הדברים הראשונים שנפגעים היא האינטימיות. חסר באינטימיות גורם לריחוק רגשי שנחווה לעתים קרובות ככעס, בושה או פחד בלתי מובעים. זהו הפן היחיד במערכות יחסים שמאפשר לבני הזוג את ההזדמנות להיות חשופים ולחוות קרבה. מערכות יחסים זקוקות לאינטימיות פעילה. זהו המקום בו מתרחשת הקרבה. ללא אינטימיות, נותרת רק חברות, אבל הערך של ההתייחסות לאחר מוגבל יותר.
חוסר כנות
בכל פעם שאנו משקרים, שומרים סודות או מסתירים דברים על עצמנו, אנו חשים אשמה וכופים על עצמנו ענישה עצמית בשל כך. ברגעים אלו שבהם אנו מרגישים רגשות אשם, אנחנו מאמינים שאסור לנו להרגיש או לבטא מחשבות מסוימות. אנו מרגישים שמגיע לנו להידחות בגלל הצד האפל שבנו. כתוצאה מכך, אנו מרחיקים את עצמנו מבן זוגנו בצורה לא מודעת, מפני שבתוכנו אנו מרגישים "לא בסדר" ואנו מפחדים להראות זאת לצד השני.
רגשי אשם לא פתורים
אי אפשר להימנע מלהרגיש אשמה במהלך חיינו. לרגשי האשם עצמם יש תפקיד משמעותי בתהליך החיברות והוא פועל כמצפן המגן עלינו מפני נידוי מהחברה. במערכות יחסים אנו מתמודדים עם אירועים שגורמים לנו לחוש אשמה. זהו סימן לכך ששברנו כלל, הבטחה או ציפייה. לעיתים קרובות רגש האשמה הזה מוצא מפרופורציות ונמשך זמן רב יותר מהדרוש אצל מישהו שאולי עשה "טעות". תחושת אשמה זאת יוצרת גם דינמיקה של הענשה-עצמית ונידוי-עצמי.
נקמה
כאשר בני זוג מרגישים שהאחר פגע בהם, הם עלולים להתפתות לבקש נקמה נסתרת או גלויה. נקמה נסתרת יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות שברון לב וסבל, בעוד שמוסריות והתקפי זעם מובעים בפתיחות. כאשר בן הזוג התייחס אלינו בצורה לא ראויה, חשוב לתת לו הזדמנות לפצות על כך במקום לסלוח לו או להעניש אותו. כך ניתן להשיב איזון ושוויון למערכת היחסים. כשבני הזוג תקועים בחיפוש אחר נקמה ומשחקים על קלף הצדקנות או התמימות, מבלי לתת הזדמנות אמיתית לאיזון מערכת היחסים, בן הזוג השני ייפתח במשך הזמן כעס ועוינות.
תכניות מעורפלות לעתיד
לאחר ששלב ההתאהבות חלף ובני הזוג עברו את שלב ה"הדלקות" על האדם השני, הם יכולים להתחיל בהתקדמות איטית מהמיקרו-קוסמוס של "מצב זוגי" ולצפות יחד לעתיד משותף. כששני בני הזוג לא מרגישים או יוצרים יחד את העתיד המשותף מעבר ל"מצב הזוגי", הם מרגישים במוגבלות המצב. לאחר נקודה מסוימת, אובדת הפרספקטיבה המשותפת וחוזר ה"מצב הזוגי". פרספקטיבה משותפת על העתיד נחוצה כדי לשמור על הקשר בין בני הזוג ולהעמיק אותו.
אי-כבוד ועוינות קולקטיביים בין המינים
החברה המודרנית שלנו התפתחה ומתפתחת לחברה של שוויון וכבוד הדדי, אבל ברמה הקולקטיבית, נותרת העוינות כאנרגיה שלילית רדומה בין המינים. מאות שנות התעללות, השפלה ויריבות יצרו שנאה ועוינות עמוקה שנותרו עמנו בתת המודע הקולקטיבי שלנו. גם אם זה לא "פוליטיקלי קורקט", חוסר האמון וחוסר הכבוד המושרשים בנו עמוקות משפיעות על הדרך בה גברים ונשים תופסים זה את זה ויוצרים קרע בין בני הזוג אם לא מתייחסים לזה ומטפלים בזה ביחד.
הסתרת מידע מבן הזוג שלכם
אנו מותנים כמעט להסתיר רגשות שונים ומחשבות מסוימות מאז ילדותנו. הסודות הפנימיים הללו נשארים אתנו ונחקקים במבנה האישיות שלנו. אבל כשאנו מסתירים סוד מפני הקרובים לנו, משהו נשבר מבחינת תחושת האינטימיות והאמון.
מתוך פחד לאבד את אהבתו של בן הזוג שלנו או להישפט על ידו, אנו נמנעים מלומר או מסתירים חלקים מה"עצמי" שלנו (כעס, פחדים, צרכים). את זאת יכול בדרך כלל להרגיש מי שמסתיר דברים. הדבר מתבטא ברגשות אשם, שיכולים ליצור כעס משום שזהו רגש חזק שאיננו רוצים להרגיש. בן הזוג השני יחוש בדרך כלל במקום הריק של מה שמוסתר, מה שמגביר את הריחוק הרגשי בין בני הזוג.
התפרסם ב – Collective Evolution