התאהבות היא חוויה מופלאה וחשובה מאין כמותה. היא משתלטת על כל ישותנו ומעניקה לנו בדיוק את ההרגשה שאנו רוצים להרגיש; תחושה של התמזגות והתאחדות עם אדם אחר, עד כי שום דבר אחר אינו חשוב עוד. אלו הם רגעי החיבור המעניקים משמעות לחיינו.
המפגש הקסום מעיר מחדש את כמיהתנו להשתייך למישהו באופן עמוק ובה בעת לחוש שאותו אדם שייך לנו. כמעט שלא ניתן להסביר מהו בדיוק הדבר שגורם לנו להימשך דווקא לאישה מסוימת או לגבר מסוים, ויתכן שזהו בדיוק הדבר שהופך אותנו למוכי אהבה מסונוורים ש'איבדו את הראש' ולא רואים את המציאות כפי שהיא.
מעניין יהיה לעצור לרגע ולתהות על כך, ולו על מנת להיות כנים כלפי עצמנו או כלפי בני הזוג שלנו או אולי על מנת לקחת אחריות על אותם רגעי אובדן ההכרה והשלכותיהם, ואולי רק מתוך סקרנות אמיתית להבין כיצד פועל המוח שלנו. יתכן שנמצא סימנים שעשויים לחשוף בפנינו מידע יקר ערך לגבי הדבר שאותו אנו מחפשים, שאליו אנו מתאווים או שממנו אנחנו בורחים.
כדאי מאוד לעצור לרגע ולהיות מודעים לנורות אזהרה שאולי נמצאות במערכות יחסים מהתקופה האחרונה או בכאלו מן העבר כמו גם במערכות יחסים שנרקמות בחייכם כיום. התבוננות זו לא נועדה בהכרח לסיים או לשנות את מערכות היחסים, אלא להביא לכך שתהיה בהן יותר בחירה מודעת ופחות השלכות אישיות.
הנה כמה מנורות האזהרה שיכולות לספק תובנות על הדינאמיקות העמוקות יותר העומדות מאחורי הדבר שאותו אנו מכנים "אהבה".
אני אוהב את הפוטנציאל שלך
בכולנו טמון פוטנציאל. לרוב לאנשים יש כמיהה אמיתית להביא את הפוטנציאל הזה לידי ביטוי, אבל במסע החיים יכולות להיות אינספור נסיבות ואי הבנות שאינן מאפשרות לנו לממש אותו.
נפלא אמנם לזהות פוטנציאל אצל מישהו, אבל לבנות מערכת יחסים המבוססת על כך הוא הימור פרוע במקרה הטוב. מעבר לכך, אם הפוטנציאל לא ימומש, נרגיש בדרך כלל אכזבה מפני שהאהבה לפוטנציאל הזה נושאת עמה את הציפייה ואפילו את הדרישה למימושו.
אתה מאתגר אותי לצמוח
לפתע יש לידנו מישהו שאינו מרשה לנו לבחור בדרך הקלה, אלא דורש מאתנו לתת את המיטב שבנו ולהשתדל יותר. מי מאתנו אינו רוצה שיאמינו בו? ברוב המקרים הצורך של אדם אחד לדחוף אדם אחר להישגים נובע מהצורך האישי שלו "להשיג יותר". אולם ברגע שהאתגר הושג, איננו זקוקים עוד לדרבון מצד בן הזוג שלנו והצורך הדחוף לשינוי כבר אינו קיים במערכת היחסים.
אני יכול ללמוד ממך הרבה כל כך
תפישת בן הזוג כמורה היא עניין מורכב. אנחנו רוצים ויכולים ללמוד זה מזה, אבל כשאחד מבני הזוג הוא המורה והאחר הוא תלמיד, מערכת היחסים הופכת לבלתי מאוזנת. אחד מבני הזוג נמצא בעמדת עליונות והשני בעמדת נחיתות. המורה מוביל את מערכת היחסים ובן הזוג השני הולך אחריו. כך נוצרת תלות חזקה.
ברוב המקרים המורה אינו מתייחס לבן או לבת הזוג ברצינות ולכן נפגע הכבוד ההדדי. התלמיד יכול לחוש בחוסר האיזון ולהרגיש שהוא אינו מספיק טוב. במרוצת הזמן, לאחר שהתלמיד מתבגר, הוא יחפש מערכת יחסים מאוזנת יותר.
אני אוהב מישהו מבוגר או צעיר בהרבה ממני
אהבה יכולה לחצות גבולות רבים והגיל הוא אחד מהם. עם זאת, כשקיים פער גילאים גדול, משמעו גם שאחד מבני הזוג כבר חווה שלבי חיים משמעותיים שהשני עדיין לא חווה. הקמת משפחה היא אחת מחוויות החיים המשמעותיות הללו. כדי ששותפויות יצליחו, חשוב ששני הצדדים יוכלו לצפות לעתיד משותף, שפירושו בדרך כלל להביא ילדים לעולם. עבור בני הזוג המבוגרים יותר, המשמעות היא להיות מוכנים להתחיל מחדש, שעה שעבור הצעירים יותר המשמעות היא לכבד את העבר שאתו מגיע בן הזוג המבוגר יותר למערכת היחסים.
אתה אדם מיוחד
מי אינו רוצה להרגיש מיוחד? כולנו רוצים בזה, ועם זאת, יתכן בהחלט שמדובר באחת המלכודות הנפוצות ביותר במערכות יחסים. "אתה האדם המדהים ביותר שפגשתי אי-פעם" הוא המשפט השכיח ביותר שאנו אומרים כשאנו מתאהבים. האמנם?? אנחנו מרגישים שאנחנו מיוחדים משום שאנחנו נמצאים עם אדם מיוחד כל כך, אבל הזמן עושה את שלו, אנחנו מתפתחים ומתחילים לשים לב שבן הזוג שלנו הוא אדם רגיל.
השאיפה שמערכת היחסים תישאר מיוחדת והמניפולציה שנעשית לעיתים קרובות כדי להשאירה כך באמצעות אידיאליזציה, היא דרך בטוחה להישאר עיוורים בכל הנוגע לבן הזוג שלנו והיא אינה מאפשרת את התפתחותה של אהבה בוגרת. למעשה ההפך הוא הנכון. במערכת יחסים של אהבה עמוקה בני הזוג צריכים להכיר בצדדים הרגילים שכל אחד מהם מביא למערכת היחסים, ולמצוא בעצמם אהבה ואכפתיות שיסייעו לטפח את ההיבטים הרגילים הללו במסע החיים המשותף שלהם.
"אני אוהב את השריטות שלך", ו-"אני מחזיר לך אהבה מפני שאתה אוהב אותן"
אתם בוודאי זוכרים את התכונות של בן הזוג שלכם שבתחילת מערכת היחסים נראו לכם חמודות ושונות כל כך. אולי היתה זאת אובססיה לפרטים או מבוכה שמשתלטת עליהם כשהם מדברים עם אנשים. מכל מקום, אין ספק שזה רק עניין של זמן עד שהשריטה תיצור חיץ בין בן זוגכם לביניכם.
הדבר שאותו אנו מכנים בשם "שריטה" הוא בדרך כלל עיוות באישיות שלנו שיוצר לעיתים קרובות כאב לנו ולסובבים. כשאנו רואים זה את זה כפי שאנחנו באמת, הרי שזהו מעשה אמיתי של אהבה ולא של ניצול הדדי למען רגע חולף של בדיחות דעת.
הערכים שלנו והרקע התרבותי שלנו אינם חשובים; האהבה שלנו תנצח את הכול
כולנו שואפים להתעלות מעל מאפיינים של דת, מסורות, אמונות, שפות או כל מאפיין אחר. אולם החינוך התרבותי שלנו מגדיר אותנו. הוא מעניק לנו חלק גדול מהזהות שלנו ומבדיל בינינו לבין אחרים. לעיתים קרובות יכולים הבדלים תרבותיים בתוך אותה מדינה להשפיע על מערכת היחסים. הרקע שלנו מבחינות רבות הוא ההורים שלנו, ועד כמה שנרצה להשתחרר מזה, אנחנו קשורים עמוקות לשורשים שלנו.
אהבה שמתכחשת להבדלים האלה מתעלמת ממה שאנו אוהבים בעומק נפשנו – המשפחה והמורשת התרבותית שלנו. גם אם אנו קוראים לזה אהבה עיוורת, זו עדיין אהבה. אין ספק שהבדלים אלה הם חסרי משמעות ברמה העמוקה יותר, מאחר שאנו ישויות רוחניות, אבל בכל זאת יש להתייחס אליהם בכבוד ומתוך מודעות.
האינטימיות שבינינו יוצרת חיבור חזק מאוד
כימיה מינית בין שני אנשים היא כוח מחבר בעל משמעות וחשיבות רבה. אנחנו יכולים להסתנוור ממשיכה גופנית וכימיה מינית עזה ולתייג אותן כאהבה. יחסי מין טובים או אינטימיות טובה יכולים אמנם להצביע על כך שצרכים פיזיים ורגשיים באים על סיפוקם, אולם בה בעת אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם קיימת התאמה גם בתחומים אחרים במערכת היחסים. לעיתים קרובות משמשת האינטימיות מקום מפלט מפני התמודדות עם מורכבויות הקיימות בתוכנו ועם פחד הנוגע ליחסים עם אדם אחר, ויוצרת את הרושם שקיים בינינו לבין בן זוגנו קשר עמוק.